נועם כשמו כן הוא, היה ילד ונער נעים הליכות. תמיד ראה את טובת זולתו לפני טובתו האישית. היה עוזר לתלמידים מתקשים והיווה אוזן קשבת עבור חבריו הרבים.

נועם היה תלמיד מצטיין בלימודיו, שאף ללמוד רפואה מצויינתו והתמדתו ניכרה בכל צעד שלו.

בשל הצטיינותו הלימודית והערכית בחרה הישיבה התיכונית – בניה, בה למד, לקרוא לבית המדרש על שמו "דרכי נועם".